על קו ההדפסה, קצב ההדפסה נשאר קבוע רק כל עוד המנורה ה-UV ממשיכה לספק אנרגיה אחידה. הדיו נשאר רטוב, ההתאמה בין קווי ההדפסה נפגעת, והמוצרים הלא מוצלחים מצטברים. תהליך הייבוש באמצעות UV אינו פשוט ייבוש של הדיו – זהו תהליך פוטוכימי של חיבור בין הרשתות המולקולריות של הדיו. תהליך זה מתרחש רק כאשר האנרגיה שמפיקה המנורה תואמת את ספקטרום הקליטה של החומר הפוטואיניציאטורי.
מה שבאמת חשוב הוא הספקטרום של האנרגיה שמפיקה המנורה והיציבות שלה. מנורות ה-UV שאנו משתמשים בהן להדפסה על מסכים פועלות בטווח של 365–395 ננומטר – בדיוק הטווח שבו מורכבים רוב מערכות האקרילט. עוצמת הקרינה נשארת קבועה לאורך כל אורך הקשת, והציפוי הדיכרואי של המנורה מונע העברת חום לחומר ההדפסה, ובמקביל ממקד את הקרינה במקומות הנכונים.
כך נוצרת עוצמת אנרגיה אחידה בכל פעם שמדפיסים, והשינויים בעוצמת האנרגיה נשארים תחת 5% לאורך 5,000 שעות ויותר. המנורה שומרת על יציבות ספקטרלית גבוהה, כך שאותה עוצמת אנרגיה מספיקה לייבוש שכבת הדיו באותו עוצמת הדפסה.
הדפסה על מסכים דורשת ייבוש מושלם של הדיו, ללא תחושה של לחות על המשטח. זו הסיבה שטווח הספקטרום של מנורות הגליום כה חשוב – הוא מאפשר חדירה לשכבות עבות של דיו וגורם לחיבור בין הרשתות המולקולריות של הדיו, ולא רק בשכבה העליונה. ההדפסה יוצאת יבשה למגע, מוכנה לאחסון ולעיבוד מיידי, עם יכולת הידבקות ועמידות בפני ממסים.
צריכת האנרגיה נשארת צפויה, החלפת המנורות נעשית לעתים רחוקות יותר, והמעבר בין מנורות שונות נעשה במהירות, מכיוון שאין צורך לתכנת מחדש את עוצמת האנרגיה.
הנה הפרטים המעשיים: יש להתאים את המנורה לגאומטריה של המחזיר של המכשיר ולמקור האנרגיה שלו. יש לוודא גם שהחומר הפוטואיניציאטורי של הדיו מתאים למנורה. מנורות הגליום פועלות בטמפרטורות נמוכות יותר ממנורות הכספית בלחץ גבוה, אך עדיין נדרשת קירור מבוקר ומחזירים נקיים כדי לשמור על עוצמת הקרינה הגבוהה. יש לוודא שהמנורה תואמת את מערכות הסגירה של המכשיר, ויש להשתמש במנורות ללא אוזון במקומות בהם האוורור מוגבל.